סידור שערי תפילה ביפנית
בין מדפי הסידורים שבקומה 2 של ספריית אברמוב בולט הכתב היפני על גבי אחד מהם. מדובר ב-“ユダヤの祈り: 祈りのこみち” (Yudaya no inori: Inori no komichi; תפילה יהודית: שביל התפילה), תרגום ליפנית של קטעים מתוך Gates of Prayer לימי חול ולשבת מאת רועי שין הסגאווה
(ロイ・真・長谷川).
ר”ש הסגאווה (1996-1916), יליד יפן, בשנות ה-30 של המאה ה-20 עבר לארצות הברית. אחרי מלחמת העולם השנייה, חזר ליפן, איפה שעסק בהוראת תנ”ך ועברית, וגם העביר תקופות שונות בלימודים בישראל. כבר אז, בין שנות ה-50 וה-60, אמונתו הנוצרית התחילה להתערער, והוא הלך והתעניין ביהדות ואף שקל להתגייר. מאוחר יותר הרחיב את השכלתו לתחומים נוספים והמשיך ללמד באוניברסיטאות יפניות, תוך כדי שעסק בקשרי התרבות בין יפן וישראל. מאוחר יותר עבר בחזרה לארה”ב ובשנות ה-90 התגייר.
בשנים האחרונות לחייו, פרויקט תרגום הסידור ליפנית היה עיסוקו ודאגתו המרכזיים, גם בהיותו חולה מאוד; חברי קהילת De Hirsch Sinai שבסיאטל, אשר השתייך אליה, עודדו אותו ואפילו השתתפו בהכנת הספר. לאחר פטירתו, עוזריו וידידיו סיימו את מלאכת העריכה וההוצאה לאור.
הספר כתוב ביפנית (בשורות כתובות משמאל לימין, כשגם הדפים רצים משמאל לימין), עם כותרות הפרקים ותתי הפרקים בעברית עם תעתיק ותרגום יפניים.
בראש רבות מן הברכות (כולל אלה של תפילת העמידה) והתפילות מובא שמה בעברית עם תעתיק ליפנית ותרגום או הסבר קצר ביותר. למשל, השם של ברכת גאולה מופיע באותיות עבריות, בתעתיק בתור ゲウラー ומתורגם כ-あがない. או, למשל, תת הכותרת “עלינו” מתועתקת ליפנית ומתורגמת כ-結びの祈り, “התפילה הסוגרת, התפילה האחרונה” (כמו במקור האנגלי: Concluding prayers), ואילו שם התפילה (בנוסף לתעתיק) מקבל את התרגום わたしたちの務め, שמשמעו “חובתנו” (כך מתורגמת התפילה עצמה בגרסה האנגלית: We must…).
הכרך כולל מספר תוספות מאת הרב סטנלי מייזלס: פרק מבוא על תולדות הסידור, התפילות והברכות, על חלקי התפילה (עם הסברים תמציתיים אודות קריאת שמע, סדר קריאת התורה ועוד), על מהות הברכות ומרכיביהן, ועל תפיסת העולם והערכים היהודיים הטמונים בסידור; וחמישה עשר עמודים של הערות על הטקסט, בעיקר כאלה שעוסקות במשמעות התפילות ובמקור של מטבעות הלשון בעברית.
כמו כן, מובא מונחון ביהדות (לא רק בנושא התפילה) עם המונחים בעברית, תעתיק יפני והסבר קצר מאוד. מעניין שלפעמים נעשית בחלק זה של הספר הבחנה בין הפירוש לתרגום המילולי: כך למשל במילה “שלום” (שגם מרכיבה עוד מונחים שמובאים בנפרד: שלום עליכם ושלום ירושלים) נכתב שהמשמעות היא 平和 (ז”א, “שלום”, peace) ושבישראל המילה משמשת כברכת איש לרעהו (イスラエルでは挨拶として用いられる言葉).
באחרית הדבר, המתרגם מתייחס לחשיבות הרבה של השפה העברית לעם היהודי בכלל ולמרכזיותה בפולחן בבתי הכנסת בפרט, ומזכיר בחירות שונות של יהודי ארצות הברית באשר לשפת התפילה. בהינתן מיעוט דוברי היפנית המכירים את העברית, הוא בוחר להגיש סידור מתורגם ליפנית שבכל זאת מעניק מקום בולט לעברית. הסגאווה מזכיר בטקסט הזה את מחלתו, שבגללה נדרש למהר להשלים את מלאכת התרגום.
עורך הספר, רוברט ננסל, מספר באחרית דבר משלו על קורות חייו של מר הסגאווה, על החברות בין שניהם ועל פרויקט התרגום של הסידור. הפירוט אודות תהליך העריכה וההוצאה לאור מציג למעיין אנשים רבים, מקורביו של הסגאווה מקהילתו ואנשי מקצוע מתחומים מגוונים, שנרתמו למשימה אחת: למלא את רצונו האחרון של מתרגם הסידור ליפנית.
נכתב על ידי אלחנדרו סוסצ’ין, השאלה, יעץ, קִטלוג