קול באישה" - פרשנויות נשים לתנ"ך"

Friday, March 4, 2022

יום האישה הבינלאומי מצוין מדי שנה ב-8 במרץ, וזו הזדמנות נהדרת להציג כמה מן היצירות הפרשניות בנות זמננו שנכתבו על ידי של נשים יהודיות.

“וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית” (אסתר ט, 29)מגילת אסתר, אמסטרדם, המאה הי”ח

בעשרות השנים האחרונות נפל דבר בעולם היהודי – נשים, שהיו עד כה מודרות מן השיח ההלכתי ומלימוד מעמיק של המקורות המכוננים את השיח הזה, החלו להיכנס בשערי בית המדרש. כניסה זו נעשתה בדרכים שונות ובאמצעים שונים. לעיתים, פתחו הנשים שער לעצמן בדרך עוקפת-מסורת, והגיעו אל המקורות מתוך העולם האקדמי. בחלק מן המקרים היו אלה רבנים או קהילות שפתחו שער בעבור נשים, שאפשר להן להשיג ידע וכישורים דתיים, ובכך העלו את רמת המעורבות שלהן בתוך העולם הדתי והאמוני בו הן חיות. נשים אחרות הגיעו אל בתי המדרש הפלורליסטיים והחילוניים ויחד עם גברים, שלא היה להם יתרון כלשהו עליהן מבחינת הידע וההיכרות עם המקורות, פרצו להן דרך בין דפי התלמוד.

תהליך מתמשך זה הוא בעל משמעות עמוקה לא רק לנשים הלומדות עצמן. פתיחת שערי בית המדרש ודפי התלמוד בפני נשים פתחה בפניהן, לפחות באופנים מסוימים, גם את שערי ההנהגה הדתית והרוחנית. היא גם שימשה ומשמשת מניע לשינויים מהותיים ביחס אל נשים, אל כישוריהן הדתיים ואל מחויבותן הדתית. פתיחת בית המדרש בפני נשים שינתה ומשנה גם את המקורות עצמם. התווספותן של קוראות חדשות חשפה וחושפת קולות ומשמעויות בטקסטים המכוננים של הדת והתרבות היהודית ומרחיבה את מנעד ההבנה שלהם הרבה מעבר למה שהיה קודם.

שני הכרכים של הספר דרשוני: מדרשי נשים, בעריכת נחמה וינגרטן-מינץ ותמר ביאלה (תל אביב: ידיעות אחרונות, 2009), מדגימים היטב את התרומה הגדולה שיכולה להיות להשמעת קולות נשיים בתוך השיח היהודי. ספר זה כולל מדרשים שחיברו נשים ישראליות על פסוקים וסיפורים מן המקרא. העורכות הקפידו מאוד שנוסחי המדרשים החדשים יתאימו לסגנון ולצורה הקלאסיים של מדרשים מסורתיים, ומתוך כך מודגשים ההבדלים בין יצירתן של הנשים המודרניות ויצירותיהם של חז”ל. מחברות המדרשים שבספר, שלא כמו הדרשנים המסורתיים, מבטאות חוויות נשיות וחושפות את המצוקה והקושי, כמו גם את ההזדמנות שיש בהתמודדות של נשים עם הטקסטים הקאנוניים היהודיים.

בנוסף לחשיפה של חוויות נשיות באמצעות מדרש וקריאה מחודשת ומחדשת של המקרא, יצירה פרשנית של נשים יהודיות מעלה אל פני השטח במקרים רבים דמויות של נשים מקראיות שנעלמו ונאלמו במסורת היהודית. ספרה של אלן פרנקל, מדרש מרים (תל אביב: עם עובד, תשס”ז) מספר את התורה מחדש מפיהן של כמה דמויות נשיות מקראיות ומיתולוגיות שכל אחת מהן מייצגת קול שונה ודרך התבוננות ייחודית. בין היתר לילית, למשל, מציגה בספר קול מרדני וכועס שמתנגח במסורות הפטריארכליות; הגר מבטאת בספר את קולן של נשים “אחרות” – הזרות, המודרות, המנושלות מכוח; ואסתר היא זו שחושפת בספר נסתרות ומפרשת את הכתובים באופן מיסטי. הספר נכתב במקור באנגלית:

Ellen Frankel, The Five books of Miriam: a woman’s commentary on the Torah,.New York : G.P. Putnam’s Sons, 1996

פרנקל משתמשת בשמה של מרים הנביאה בכותרת לספרה, אולם בספר עצמו היא רק אחד מן הקולות המספרים. לעומת זאת, בספרה של הרבה אורנה פילץ, מרים ספרי לי את (אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תשע”ו) מרים היא לא רק הגיבורה הראשית אלא גם המספרת. סיפור העבדות, לידת משה והצלתו בידי בת פרעה מובאים מפיה של הילדה מרים ומנקודת מבטה. בספרה מצליחה פילץ לא רק להעצים את דמותה של מרים, שהמקרא רומז לגדלותה אך מקמץ בסיפורים עליה, אלא גם לאפשר התבוננות בסיפורי היסוד של העם היהודי מזווית ראייה נשית וילדית גם יחד. הספר מיועד לילדות ולילדים ומאויר בחן רב בידי מורן יוגב.

“וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה” (שמות ב, 6) הגדה של פסח, המבורג-אלטונה, 1740

שני ספרים מקיפים של פרשנות נשים לתורה פורסמו בידי רבות רפורמיות שהינן מרצות בהיברו יוניון קולג’. הראשון יצא לאור באנגלית:

The Torah: A Women’s Commentary (Tamara Cohn Eskenazi and Andrea L Weiss, editors), New York: URJ Press, 2008.
הספר השני הוא: דברי תורה: פירוש נשים לתורה (בעריכת הרבה ד”ר אלונה ליסיצה), ירושלים: כרמל והיברו יוניון קולג’, תשפ”א. ספר זה מבוסס על מבנה ורעיון דומים לזה של הספר האנגלי, אולם זוהי מהדורה ישראלית ולא רק עברית, במובן זה שנקודות המבט של הכותבות מבוססות במציאות ובחוויות שלהן כנשים יהודיות ישראליות.

שמו של הספר הוא רב-משמעות ומייצג היטב את תכניו. מחד גיסא, השם מבטא קריאה לנשים והזמנה שלהן אל השיח התורני: בואי אף את ואמרי דברי תורה. מאידך גיסא, יש בשם קריאה לתורה עצמה שתופיע ותדבר בפנינו, באמצעות קולותיהן של הנשים המפרשות אותה: תורה, דברי אלינו. ככותרתו כך גם הספר עצמו מדגים את הדרכים בהן נשים משתתפות באופן פעיל בפירוש התורה, מוסיפות על הפרשנויות המסורתיות ומרחיבות אותן, ובו בזמן גם מדברר מחדש את התורה עצמה ומעניק לה קולות נשיים מגוונים, שחסרו עד כה בשיח היהודי.

“דברי תורה”, כמו מקבילו האנגלי, מכיל בתוכו את הטקסט המקראי, מחולק לפרשות השבוע. במובן זה, ספרים אלה מצהירים על עצמם שהם חלק מן הקאנון התורני עצמו ולא קישוט נלווה בלבד. לכל פרשה יש מספר רבדים של פרשנות. “בנות רש”י” הוא פירוש צמוד-טקסט, שמתייחס באופן ישיר לפסוקים מסוימים. “פירוש” הוא פירוש רחב יותר על הפרשה בכללה, ו”שירה” הוא אוסף שירים של משוררות ישראליות שמתייחסים אל נושאים ודמויות בפרשה ומהווים מעין מדרש עליהם. בסוף כל חומש נוספו “מקראות גדולות” שהם דרשות ארוכות ומעמיקות על נושאים ורעיונות מרכזיים בחומש המסוים.

זהו ספר עמוק ועשיר מאוד והכותבות בו מציגות קולות מגוונים מאוד בחברה הישראלית: מזרחיות ואשכנזיות, אורתודוקסיות, רפורמיות וחילוניות, עולות חדשות וישראליות ותיקות. בכך תורם הספר לא רק להעצמתן של קולות נשיים בשיח היהודי ולהדגשת הקולות הנשיים של התורה עצמה, אלא גם לשיח הישראלי, שמתעשר משותפות בין-עדתית ובין-זרמית.

נכתב על ידי תמר דובדבני, מנהלת ספריית אברמוב

Campus

All Campuses