Thursday, November 4, 2021
החל מסוף המאה ה-19 ובעשורים הראשונים של המאה ה-20, מגפות קטלניות פגעו קשות באירופה. בין היתר, הכולרה במשך יותר מעשרים ש פגעה בעיקר במזרח היבשת, וגם השפעת התרחבה כפי שהזכירו לכולנו בעקבות מגפת הקוביד-19. המגפות מצאו את יהודי אירופה מהגרים בהמוניהם, לרוב כדי להתיישב בערים צפופות עם תנאי תברואה ירודים, מה שעורר אצל התושבים הוותיקים של האזורים שבהם היהודים עברו או התיישבו חשד לכך שהיהודים הם הגורמים למחלות.נה
באותו הזמן, כדי לעזור לקהל היהודי, שבחלקו הורכב ממשפחות או פרטים צעירים שהיו רחוקים מקהילות המוצא שלהם, רופאים ומדענים יהודים יזמו פרסום של מאמרים וספרים בנושא גהות ובריאות, בדרך כלל ביידיש. מטרתם הייתה לאפשר לקהל הרחב ללמוד איך לשמור על בריאותו ועל בריאות משפחתו. סיבה נוספת למתן חשיבות להפצת ידע בתחומים האלה הייתה האמונה שלפיה ההיסטוריה ארוכת השנים של סבל מעוני ומאנטישמיות גרמה לחולשה אצל היהודים ולצורך מוגבר לנקוט באמצעים למניעת מחלות; לפעמים, התנהגות מסורתית כמו הטבילה במקווה הובאה כסיבה למחלות ולחולשה גופנית בקרב היהודים.
יוזמות דומות התקיימו גם אצל קבוצות אוכלוסייה אחרות באותה התקופה, בעיקר בקרב קהילות מהגרים, שגם הן הואשמו לעיתים בהפצת מחלות. הפצת המידע הרפואי וההדרכה בנושאי גהות בקרב קהילות אלה, כמו בקרב היהודים, נבעה גם מן הרצון להיאבק בשנאת הזרים ובהתנגדות להגירה, באמצעות חינוך בני המיעוטים להיות ולהיראות נקיים יותר.
הפרסומים בנושאי הגהות והבריאות היו חלק מתופעה רחבה של פרסומי מדע פופולרי והפצת ידע מדעי ביידיש, שרווחה מאוד בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
ד”ר בנימין דובובסקי היה אחד הבולטים מבין המחברים שעסקו בהפצת מידע רפואי להמונים. יליד 1888, במקורו מאוקראינה, בשנת 1905 היגר לארצות הברית. עם תחילת לימודי הרפואה החל לפרסם בקביעות תורים בנושא בעיתונות היידית הניו יורקית. בנוסף, פרסם ספרי וקונטרסי רפואה ללא מומחים, כגון “געזונד און לעבען: געזאמעלטע פראגען און אנטווארטען וועגעען פראגען וואס האבען א שייכות מיט’ן מענשליכען קערפער אין א געזונטען און קראנקען צושטאנד” (1920), “דאקטאר בוך” (ארבעה כרכים, 1921), “די צוקער קראנקהייט: (דייעביטיז) – א פאפולערע ערקלעהרונג וועגען דיזער ווייט-פארשפרייטער “אידישער” קראנקהייט. מיט טאבעלען וועגען פארשידענע שפייזען און דיעטאס וואס ווערען געברויכט אין דער באהאנדלונג פון דיזער קראנקהייט” (1922) ו“הארץ קראנקהייטען :אורזאכען, סמנים און באהאנדלונגען” (1945).
יצירות מאת ד”ר בנימין דובובסקי בספריית אברומוב
מתוך “דאקטאר בוך”
עוד שני פעילים בתחום היו ד”ר ישראל פרנקל ומיכל וועבער. י’ פרנקל למד רפואה באוניברסיטת ורשה ועד סוף ימיו עבד בבית החולים היהודי של העיר. פרסם מאמרים בכתבי עת וקונטרסים בעברית וביידיש. מ’ וועבער היה מורה, אף הוא תושב ורשה, ופרסם בקביעות מאמרים בעברית וביידיש, וגם כתב ותרגם ספרים וקונטרסים, בתחומים מגוונים כגון אסטרונומיה וחקלאות המיועדים לקהל הרחב. שניהם ביחד ייסדו סדרה שבמסגרתה ראה אור, בין היתר, “דער הויז דאקטאר: עצות צו הוטען די געזונדהייט און היגיענישע מיטלען געגען קראנקהייטען” (1895), קונטרס בשני כרכים.
מתוך “דער הויז דאקטאר”
נכתב על ידי אלחנדרו סוסצ’ין, השאלה, יעץ
Campus:
All Campuses