בריאה, יצירה ועשייה בסדר ט”ו בשבט
לט”ו בשבט פנים רבות ושונות והוא מועד שעבר שינויים והתגלגלויות במהלך הדורות.
לראשונה נזכר יום זה במשנה, ראש השנה א:א, כציון לתחילת שנת המס החדשה על פירות האילן, לשיטת בית הלל. במשך מאות שנים ציינו יהודים ביום זה את הקשר לארץ ישראל, גם באמצעות אכילה מפירותיה.
בשנת 1731 נדפס באיזמיר הספר “חמדת ימים”, שיוחס לנתן העזתי ונחשב בעבר לחיבור שבתאי. בספרייתנו בניו יורק נמצאת מהדורה של הספר שיצאה לאור באיזמיר בשנת תצ”ב (1731 או 1732) על ידי יונה אשכנזי ודוד חזן.
ספר חמדת ימים, איזמיר: יונה אשכנזי ודוד חזן, 492 [תצ”ב].
“חמדת ימים” כולל הלכות ומנהגים קבליים, ככל הנראה מתלמידי ר’ יצחק לוריא (האר”י), וביניהם גם נוסח תיקון לט”ו בשבט. לימים התחבב חלק זה מתוך “חמדת ימים”, הוצא לאור כקונטרס נפרד בשם “פרי עץ הדר” ושימש בסיס לתיקון ט”ו בשבט בנוסחו הקבלי. תיקון זה כולל קטעי לימוד מספרי הקודש לפי סדרם (תורה, נביאים, כתובים, זוהר וכו’) בתוספת טקסטים שעוסקים בפירות ארץ ישראל. מהלך התיקון מורכב מקריאה של המקורות הנוגעים לכל פרי ואכילת הפירות לפי סדר קבוע.
ספר חמדת ימים, איזמיר: יונה אשכנזי ודוד חזן, 492 [תצ”ב].
ספר חמדת ימים מזכיר את דברי ר’ חיים ויטאל (1620-1542) בספרו עץ החיים לפיהם מחולקים פירות ארץ ישראל לשלוש קבוצות, שלכל אחת מהן משמעות שונה מבחינה קבלית:
[ש]יש שלשים מיני פירות האילן ובעולם הבריאה עשרה מהן […] ומפני שהם רחוקים מן הטומאה וקרובים לאצילות אין להם קליפה לא בפנים ולא בחוץ ונאכלין כמו שהן […] ועשרה מיני פירות הם בעולם היצירה […] שהם בינונים בין עולם הבריאה ובין עולם העשיה […] ולכן גרעיני הזרע בתוך הפרי אינו נאכל […] ועוד עשרה מיני פירות יש בעולם העשיה […] ולכן נאכל מה שבפנים ונזרוק מה שבחוץ […] (ספר חמדת ימים, איזמיר: יונה אשכנזי ודוד חזן, 492 [תצ”ב], קנו ע”ב).
בספר חמדת ימים עצמו (כמו שאפשר לראות בתמונה) סדר האכילה אינו תואם באופן מלא את תהליך העלייה בדרגות הקדושה מעולם העשייה מוקף הקליפה אל עולם הבריאה מחוסר הקליפות מבפנים ומבחוץ. לאחר אכילת חיטה, אמורים לאכול זית ותמר (שייכים לפי הרח”ו לעולם היצירה), גפן ותאנה (עולם הבריאה), רימון (עולם העשייה) וכן הלאה. למרות זאת, בסדרים המודרניים שונה סדר אכילת הפירות כך שיתאים לתהליך תיקון העולמות הקבלי, מפירות עולם העשייה שקליפתם נזרקת ותוכם נאכל, אל פירות עולם היצירה שיש להם גרעין שאינו נאכל, אל פירות עולם הבריאה שנאכלים כאחד.
השילוב של אכילה בסדר מסוים עם קריאת טקסטים שנותנים לה טעם ומשמעות מזכיר את מהלכו של סדר הפסח. “חמדת ימים” אינו מזכיר שתיית יין בתיקון ט”ו בשבט אולם נראה שסדר ט”ו בשבט שצוין בקהילות המקובלים כלל גם שתיית ארבע כוסות: הכוס הראשונה של יין לבן, השנייה יין לבן עם מעט יין אדום, השלישית חצויה לבן ואדום והרביעית כולה יין אדום. ההסבר הקבלי לסדר הכוסות ושילוב צבעי היינות קשור לספירות השונות והיחסים בין חסד ודין.
מתוך: יעקב מעוז (עורך), ט”ו בשבט: סדר ארבע העונות לט”ו בשבט, ירושלים: החברה למתנ”סים, תשס”ג
בסדרי ט”ו בשבט יצירתיים שצמחו ופרחו בעשרות השנים האחרונות ניתנו למרכיבים הקבליים של התיקון משמעויות וטעמים חדשים. צבעי היין בכוסות מוסברים בדרך כלל כסמל לחילופי העונות בין החורף המושלג בלבן (לא חוויה ארץ-ישראלית במיוחד…) לאביב הצבוע באודם פרחי הפרג.
כנראה בשל האופי הבלתי מחייב של חג ט”ו בשבט והמודעות להשתנותו במהלך הדורות, הסדרים והתיקונים שיוצאים לאור מדי שנה שומרים על מבנה קבוע פחות או יותר אך בו בזמן מתייחדים בנוסחיהם. כל עורכת סדר ט”ו בשבט וכל מוציא לאור של תיקון כזה מטביעים את חותם האידאולוגיה והעקרונות החשובים להם בחוברת שלהם. כך, למשל, סדר ט”ו בשבט של החברה למתנ”סים מציין את הכוס הראשונה – כולה יין לבן – גם כתזכורת “להגשמת החלום הציוני” (ראו בתמונה). לעומת זאת, תיקון ליל ט”ו בשבט של פורום הצעירים של התנועה הרפורמית בישראל בוחר להזכיר בברכת הכוס השלישית את “אלו הפועלים לשמירת הטבע מפני רשלנות האדם וחמדנותו” (גלעד קריב (עורך), תיקון ליל ט”ו שבט, ירושלים: התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, 2005).
ערכי השמירה על האוקולוגיה והמאבק כנגד ההתחממות הגלובלית המואצת זוכים לייצוג משמעותי בכל הסדרים שיוצאים לאור בידי התנועה הרפורמית בישראל וארגוניה השונים. ערכים אלה מובעים גם בווידוי האקולוגי שחיבר הרב מרדכי רותם. הוידוי מנוסח בסגנון הוידוי הקצר שנוהג ביום הכיפורים, ומסודר על פי סדר הא”ב. החטאים הנמנים בו, ומקבילים ל”אשמנו, בגדנו, גזלנו” וכו’, הם כאלה שמדגישים את הפשעים האנושיים כנגד הטבע והאקולוגיה. כך למשל האות א’ מיוצגת ב:“אפפנו את עולמך בערפל, עשן ופיח”, האות י מוקדשת ל:”יצרנו הרי אשפה וזבל בחצרנו ובמדבר”, והאות ע’ מציינת ש”עקרנו ציפורים ממחוזות קינון וממסלולי נדידתן”.
מתוך: מצגת סדר ט”ו בשבט, אתר התנועה הרפורמית הישראלית.
בתיקונים שהוציאה התנועה הרפורמית הישראלית נמצאים גם מרכיבים שלקוחים מסדר הפסח ומותאמים לתכניו של ט”ו בשבט, כדוגמת “ארבע קושיות” ו”ארבעה בנים”. שאלות הבנים זהות לאלה של הארבעה מסדר פסח, אולם התשובות עוסקות באהבת הארץ ובערכים ציוניים.
מתוך: גלעד קריב (עורך), הגדת ליל ט”ו בשבט, תל אביב: בית דניאל, פורום הצעירים, התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, 2000.
תיאור מרתק ובהיר של השתלשלות החג אפשר למצוא בספרה של הרבה פרופ’ דליה מרקס, בזמן (ראשון לציון: ידיעות אחרונות, 2018), ותיקונים, סדרים ומקורות רבים נוספים על ט”ו בשבט אפשר למצוא בספריותינו.
נכתב על ידי תמר דבדבני, מנהלת ספריית אברמוב