על חזון בית המדרש ויעדיו

 כיום, כמעט ואין חולקים על הצורך ההולך וגדל במרחב הישראלי  (ובחלקו אף במרחב הדתי – הלכתי - מסורתי בזהות יהודית מתחדשת, בקהילתיות וברוחניות.
השיח המוכר והישן של "דתיים-חילוניים", ששלט בחברה הישראלית לאורך שנות היווסדותה של מדינת ישראל בחינת "העגלה הריקה והעגלה המלאה", אינו ראוי, אינו משקף יותר את הלך הרוח ומעקר כל אפשרות של התפתחות ויצירה.
עם השנים, אנו מרגישים ומזהים צורך רב בפיתוח מודלים קהילתיים ורוחניים מגוונים הבאים בין היתר מהשינויים הטכנולוגיים העצומים שמשפיעים ומשנים מהיסוד את מושג הקהילה ומעומק הניכור והבדידות בה חי האדם המודרני שזנח את ערכי הקהילה והמסורת ופנה למדע, להישגיות ולפיתוח האינדיבידואל לעיתים קרובות על חשבון הקהילה והחברה. 
אנו חיים בתקופה מלאה בהזדמנויות ואתגרים מבחינה מוסרית ורוחנית. היכולת לשלב בין תפיסות "חילוניות" ואלו "הדתיות" ובין המוסר האוניברסלי לקיום הפרטיקולרי נראית כיום אפשרית יותר מתמיד וזאת על יסוד תרומתו הגדולה של הרב קוק בהטביעו את התפיסה "הישן יתחדש והחדש יתקדש".
בעשייתנו עלינו לזקק ולחדד את השאלה המרכזית העומדת על הפרק והיא שאלת זהותה של החברה הישראלית ומדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית בה שוויון וצדק הם נחלת הכל.
בדרכנו לחדש את האפשרות לקהילתיות ורוחניותכחלק מהמרחב הישראלי, עלינו לראות  את ההתחדשות היהודית הליבראלית כמימוש חזון הציונות התרבותית ובכך להגשים את מילותיו היפות של שלונסקי: "אנו העזנו להתחיל מבראשית כי באנו הלום להמשיך את הדרך".
עשרות רבות של ארגונים מתמודדים בדרך זו או אחרת עם שאלת הזהות התרבותית רוחנית בישראל, אך מעטים אלו המבקשים לייצר תפיסה מקיפה יהודית דמוקראטית כאורח חיים אישי וקהילתי.
התפיסה המקיפה היא זו שתאפשר שיח רוחני מעמיק סביב ערכים ומושגים כקדושה, אמונה , שכר ועונש, שראוי שיהיו נגישים לכל אדם המחפש את האלוהי והנשגב בחייו.  תפיסת הקהילה תהא מושתתת על ערכי הדמוקרטיה, שיווין ערך האדם בכלל, ושוויון מגדרי בפרט, שלא רק שאינם סותרים את המעשה הדתי אלא אף מתבקשים ונדרשים ממנו.
בתוך מרחב ההתחדשות היהודית פועלת התנועה הרפורמית הישראלית שהייתה חלוצה כמעט בכל מעשה ומחשבה חדשה בתחום ההתחדשות היהודית בישראל; בתיקון ליל שבועות הירושלמי והחיפאי הראשון, הראשונים להסמיך נשים לרבנות, הראשונים לקבל את הקהילה הלהטבית כחלק קיים, משמעותי ומנהיגותי בקהילה בכלל וברבנות בפרט, מהחלוצים  לקדם פלורליזים וסובלנות דתית ובינדתית וממעצבי החזון לשמירה על זכויות אזרח ואדם ברבנים שומרי משפט.

מהו האתגר המרכזי?

במרחב הישראלי מתחוללים שינויים עצומים בתחום התחדשות היהודית, הן בתרבות הישראלית החילונית והן בתוך האורתודוקסיה המודרנית שהופכת עם השנים לשוויונית, פמיניסטית ופתוחה יותר למגמות רוחניות, חברתיות וקהילותיות שונות.
בסקר הכנסת האחרון כ – 12% מהציבור הישראלי הגדיר את עצמו רפורמי או קונסרבטיבי. זהו מספר עצום שאינו מתורגם דיו לכח תרבותי ודתי משמעותי המשפיע על השיח הזהותי של החברה הישראלית. כח כזה יכול להבטיח את עתידה של החברה הישראלית כחברה יהודית דמוקרטית. כח כזה צריך להנהגה היכולה לדבר את השפה היהודית דמוקראטית בדיבור אחד. 
האתגר המרכזי העומד בפני מנהיגות רבנית ישראלית הוא יצירת שפה, תרבות ואורח חיים היכולים לקבל ולהכיל את הציונות החילונית וההתחדשות היהודית כמשלימים ומפרים זה את זה. עלינו להגשים את החזון הציוני בשילוב הגות ותפיסה דתית ליבראלית ולהפכה לאורח חיים בו אנשים המגדירים את עצמם באופן חופשי יוכלו לחיות יחדיו במרחב קהילתי משותף כשהאמונה בערכי הצדק, השוויון וזכויות האדם לנגד עינהם בכל מעשה ומחשבה.   

אחת ממשימותיו/ה של הרב/ה  הישראלי/ת הוא להחיות מושגים וערכים מהעבר  ולהעניק להם משמעות קיומית לחיינו כיום במסגרות קהילתיות דמוקראטיות.

מה עלינו לעשות?

התנועה הרפורמית נוסדה בתפוצות כמודל דואלי המציע ליהודי לחיות ולחוות רגעי קדושה בחגים ומועדים בבית הכנסת על מנת לשחררו בשאר רגעי חייו להיות בן התרבות במקום בו הוא חי.

מודל הקהילה הרפורמית המתפללת הצליח לייצר חבורות ובתי כנסת ברחבי ישראל אך אין הדבר מספיק עדיין לשינוי חברתי כולל. על המנהיגות הרבנית - חינוכית של תנועה דתית אידיאולוגית לעסוק בכל מרקם החיים העדין והמורכב בחברה הישראלית.

בהערותיו של שלום רצבי על ספרו של אברהם שפירא על א.ד גורדון: אור החיים "ביום קטנות" הוא מתאר את הגותו של גורדון ואת תפיסתו את האדם כמרכז ההוויה ואת היהדות כתפיסה מקיפה הן בתרבות והן בטבע.

עלינו לייצר מודלים קהילתיים מגוונים היכולים להביא את הישראלי קרוב יותר אצל עצמו ומורשתו, מבלי להתנשא מעליו ומבלי לבקשו להגדיר את זהותו מחדש במושגים של תנועה דתית פוליטית.

 על מנת לחלחל לתודעה המרכזית של הישראלי החילוני ולהוות עבורו חלופה רצינית, קהילתית ורוחנית עלינו להצמיח מסה קריטית של מנהיגות רבנית נוכחת ומשפיעה שתיקח חלק בהובלת קהילות התנועה, במערכת החינוך הציבורית בישראל, בחברה למתנס"ים, בתנועות הנוער, בעמותות המקדמות שלום, דו קיום, רב תרבויות והתחדשות יהודית בישראל ועוד.

 על הקהילה אותה אנו מבקשים לייצר בבית הספר ובמתנ"ס, בתנועת הנוער ובבית הכנסת להיות נגישה ומזמינה את הישראלי/ת לדיאלוג רציני ומעמיק על עתידה וזהותה היהודית דמוקרטית של מדינת ישראל.

 הישראלי המבקש את התרבות היהודית לא בהכרח יהיה חבר קהילת בית כנסת אך בוודאי ישלח את ילדיו  למוסדות חינוך מצטיינים מבחינה אקדמית המשלבים בתוכם את הערכים היסודיים של המסורת והמוסר היהודי, יבקש חוגים ופעילויות העשרה איכותיות לו ולמשפחתו ואף יעז לנסות ולהתנסות בטקסי מעגל השנה והחיים שייתכן ויקרבו אותו אף בהמשך חייו להיות חבר קהילת חיים המקיפה את מכלול צרכיו הרוחניים והמשפחתיים.

 הישראלי מאס בממסד הדתי אורתודוקסי ותהיה זו טעות ליצר ממסד אחר ליבראלי במקומו. הישראלי מחכה להזמנה רצינית  להיות שותף בשיחה על עתידו וזהותו.

 בתי הספר  בישראל , המתנ"סים בשילוב עם מוסדות הרווחה והספורט, תנועות הנוער והצבא הם הפלטפורמות הקהילתיות על מנת לכונן ולהוביל שיחה משמעותית בהיקפה ובאיכותה בישראל בדור הזה.

 לבית הכנסת כרעיון מקום רב והכרחי כחלק מהותי מכל תפיסה קהילתית יהודית  אך בית הכנסת כממסד הוא אחד מהאפשרויות לחיי קהילה אותו נציע לישראל.

רקע וחזון:

אין רעיון גדול שמתממש בעולם הזה בלא מנהיגות ערכית ואחראית עם שאר רוח, ובלא קהילה שחיה את האמונות והערכים ומקיימת אותם הלכה למעשה תוך פיתוח אורחות חיים, נרטיבים, טקסים וסמלים. 

בבית המדרש הישראלי לרבנות אנו לומדים ובוחנים, הלכה למעשה ומתוך עמדת שייכות, קאנונים יהודיים וישראליים אשר בעיצובם אנו רוצים לקחת חלק.

על מנת להיענות לצרכים ולאתגרים המתחדשים ללא הרף במציאות הישראלית ולהוות גורם משפיע ומשמעותי יותר במרחב הישראלי עלינו לייצר מסה קריטית של מנהיגים/ות שיחקרו, יעבדו וינכסו לעצמם את תפיסת הציונות והיהדות הליבראלית ויהיו מוכנים להיות שליחים בכל שדרת העשייה בחברה הישראלית לקידום שוויון וצדק חברתי במסגרת השיח הפלורליסטי יהודי.

המנהיג הרבני צריך להיות מנחה ומורה מעולה בבית המדרש, להכיר את עולם התפילה והטקס ולהבין את עצמתו כיסוד רגשי באדם ובונה קהילה, בעל יכולת לנהל, ליצור טקסים ולנהל רגעי קודש וחסד בחייו של אדם והפועל מתוך שליחות לתיקון עולם וצדק חברתי.

בכל שנה אנו מסמיכים רבות ורבנים שחלקם יקדישו את חייהם לבנות קהילות ולכהן כרבני קהילות בבתי כנסת חדשים וותיקים, חלקם יגשו למכרזי ניהול בתי הספר,חלקם לניהול מתנס"ים ועמותות, וחלקם יקדישו את חייהם המקצועיים בעשייה ציבורית, פוליטית, תקשורתית אקדמית ועוד...